לפסק הדין בעניין פלונית נ' משרד הבריאות ואח'
האם תורם זרע רשאי לחזור בו מתרומתו ובכך לגדוע את חלומה של אם שילדה מזרעו, להוליד אח ביולוגי מלא לאחותו? שאלה תקדימית זו הגיעה לפתחו של בג"ץ, שענה עליה בחיוב, תוך שקרא למחוקק להגיע להסדר נורמיטיבי כולל בסוגית תרומות הזרע.
אישה שילדה את בתה הבכורה מתרומת זרע שנלקחה מבנק הזרע במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, רכשה את האפשרות לעשות שימוש ב 5 מנות זרע נוספות מאותו תורם, במטרה שילדיה יהיו בעלי אותו מטען גנטי.
אולם, כשביקשה לעשות שימוש בתרומה, הסתבר כי תורם הזרע חזר בו מהסכמתו, וביקש שלא ייעשה שימוש בזרעו, בשל חזרתו בתשובה.
לפיכך, ומשבנק הזרע סירב להעביר לה את תרומת הזרע, הגישה האישה עתירה לבג"ץ כנגד משרד הבריאות ובנק הזרע ברמב"ם. היא טענה, בין היתר, כי מניעת השימוש במנות הזרע פוגעת בזכותה החוקתית להורות, וגוזרת עליה לוותר על חלומה להקים משפחה. עוד טענה, כי מאחר שהתורם חתם על הסכמה לשימוש בזרעו וקיבל תמורתה כסף, הוא אינו יכול לדרוש כעת שלא ייעשה בו שימוש.
המדינה טענה, בין השאר, כי לא מדובר בפגיעה בזכות העותרת להורות, אלא בזכותה להוליד ילדים שיהיו אחים ביולוגיים, שאינה קיימת בדין. בכל מקרה, נטען, כי בנסיבות המקרה, בהן אין קשר בינה לבין התורם והיא לא החלה בתהליך, זכותה נסוגה מפני זכות התורם לאוטונומיה.
התורם, שצורף לעתירה בהחלטת ביהמ"ש, ציין כי כיום, לאחר שחזר בתשובה ונישא, אינו יכול רגשית, מוסרית ומצפונית לאשר את השימוש בזרעו, והתנצל על הצער שהדבר גורם לעותרת.
לא ניתן להיענות למשאלת ליבה של העותרת
בצער רב ובלב כבד, דחו חברי ההרכב, רובינשטיין, ברק-ארז ועמית את העתירה.
"משאלת ליבה של העותרת ורצונה להביא לעולם ילד נוסף מתרומת הזרע של התורם מובנים, וגם קשה שלא לאהוד אותם", כתב השופט רובינשטיין, "עם זאת, משאלת לב זו איננו יכולים לאכוף מבחינה משפטית...".
נפסק, כי במקרה זה, זכותה של העותרת להורות אינה נפגעת, שכן היא עדיין יכולה להוליד ילדים מתורם אחר, וכי זכותה להוליד ילדים בעלי מטען גנטי זהה, אינה מעוגנת בחוק, ולכל היותר, היא נגזרת של הזכות לאוטונומיה, שנסוגה בנסיבות אלו, בפני זכותו של התורם לאוטונומיה.
נפסק, כי גם אם לתורם לא יהיה כל קשר משפטי-חוקי לילד, הרי שהוא יהפוך, בעל כורחו, לאב הגנטי שלו, וזוהי זיקה שהיא עדיין מהותית. נקבע, כי בהיעדר נימוקים כבדי משקל, בית המשפט לא יתערב בענייניו האינטימיים של האדם, ובכלל זה, בהחלטתו שלא יוולדו לו ילדים שאינו יכול לקיים כלפיהם את חובותיו המוסריות, על פי תפיסת עולמו.
לבסוף, קרא השופט למחוקק להתערב ולהסדיר את התחום, תחילה באמצעות תיקון הטפסים וההנחיות בנושא, כך שיכללו גם הוראה המעדכנת את התורם והנתרמים כי לתורם אפשרות לחזור בו מתרומתו במצבים מסוימים, ולאחר מכן בהסדר נורמטיבי כללי.
"על התורמים לדעת כי על הסכמתם מדעת לתת זרע לזולת, מסתמכים בני אדם אחרים המבקשים לתכנן את חייהם ולהביא צאצאים לעולם", כתב השופט לבסוף, ודחה את העתירה כאמור.
ומה בדבר היריון ממפגש אקראי ומזדמן?
עו"ד אלינור ליבוביץ, העוסקת בתחום המשפחה, מציינת כי "בית המשפט העליון, בפסק דינו, נתן משקל גדול יותר לאוטונומיה האישית ולזכותו של אדם שלא יעשה שימוש בזרעו בניגוד לרצונו, וזאת למרות שבעבר תרם זרע והסכים לשימוש בו".
"אמנם", ממשיכה עו"ד ליבוביץ, "זכות הוטו של התורם מוסדרת בחוק, אך היא גם פוגעת פגיעה אנושה בציפיית האישה ובתקוותה להביא לעולם ילד נוסף עם אותו מטען גנטי".
היא מוסיפה, כי "יחד עם זאת, אם נלך צעד אחד קדימה, נוכל גם לשקול אפשרות לראות במקרה של היריון שנוצר ממפגש אקראי ומזדמן של גבר ואישה, צורה של 'גניבת זרע', ולאפשר לאב בעל כורחו, אמנם לא למנוע את ההיריון, אך לא לשאת בתוצאותיו (הן בסטאטוס והן בתשלום מזונות)".
"אם בית המשפט העליון מאפשר לתורם זרע שתרם מבחנה וחזר בו, מדוע לא לאפשר לגבר שהיה שותף למפגש מיני אקראי (שלא על בסיס זוגיות או חברות) לטעון כי זכותו שלא להיות הורה, ולא לכפות עליו הורות בניגוד לרצונו?"
לפסק הדין בעניין פלונית נ' משרד הבריאות ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין